כשאתה מתחיל להתעניין בלימודים אקדמיים, אתה חוזר פתאום לתעודת הבגרות שלך, אותה תעודה שהזנחת 4 שנים, לא טרחת להסתכל עליה ואתה בכלל לא זוכר (או מעדיף לא לזכור) את הציונים שמופיעים בה.

תשמעו, אני לא הייתי תלמידה טובה אבל גם לא גרועה, בסדר כזאת, הוצאתי תעודת בגרות מלאה עם ציונים שבגיל 18 חשבתי שהם לא רעים. אבל האמת ממש לא התעמקתי בהם כי כבר הייתי בצבא כשהגיעה התעודה והיו לי דברים אחרים להתעסק איתם.

בכל מקרה, כשהתחלתי סוף סוף להתעניין בלימודים לתואר ראשון, הבנתי כמה הציונים שחשבתי שהם לא רעים, גרועים ובקיצור ראיתי שאם 3 יחידות באנגלית ובמתמטיקה אני לא יכולה לעשות יותר מדי, אלא אם אני מתכננת ללמוד BA כללי באיזו מכללה נידחת – זה ממש לא התכנית שלי.

אז למרות שהכנה לבגרויות הולכת לקחת ממני תקופה ארוכה יחסית, אין לי ברירה אחרת אלא להירשם למסגרת כזאת ולהתחיל לשפר את הציונים האלו. אז זה מה שעשיתי, נרשמתי ללימודי הכנה לבגרויות בתקווה שאותם ציונים "לא רעים" יהפכו להיות מינימום לא רעים בלי מרכאות ואפילו טובים.